האישומים
1. הנאשם ושי שטרית (להלן - שי) הנם חברים מזה כחמש-עשרה שנה. במהלך מספר חודשים שקדמו לאירועים הרלבנטיים לכתב-האישום, שימש הנאשם כנהגו האישי של שי. ד', יליד 1935 (להלן - המתלונן) הוא חותנו של שי. בין המתלונן לבין שי נתגלע במועדים הרלבנטיים סכסוך, על-רקע הליכי גירושין שהתנהלו בין שי לבין רעייתו - בתו של המתלונן. על-פי הנטען בכתב-האישום, קשרו הנאשם ושי קשר לאיים על המתלונן ולפגוע בו בדרכים שונות, על-רקע הסכסוך האמור. נטען, כי הנאשם פגע במתלונן בעצמו, יחד עם אחר, וכן באמצעות אחר; וכי לצורך מימוש הקשר בעניין האירועים הנדונים באישומים השלישי עד החמישי, קשר הנאשם קשר עם יצחק אדרי (להלן - אדרי), אשר בשלב שלאחר ביצוע העבירות הנדונות באישום השלישי שימש כסוכן משטרתי סמוי.
2. באישום הראשון הואשם הנאשם בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה - לפי סעיפים 406(ב) ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). על-פי הנטען, בין המועדים 1.4.10 ל-4.4.10, בעת שהמתלונן ואשתו שהו מחוץ למדינת ישראל, התפרץ הנאשם לביתם בשכונת רמות בירושלים, פרץ את כספת הדירה ונטל מתוכה כסף ותכשיטים בשווי של כ-138,000 ש"ח.
3. באישום השני יוחסו לנאשם עבירות של נשיאת נשק ואיומים - לפי סעיפים 144(ב) ו-192 לחוק, בכך שביום 13.6.10 בסמוך לשעה 21:00, זרק לחצר ביתו של המתלונן רימון הלם, מסוג סינוור 7290M.
4. באישום השלישיהואשם הנאשם בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע והצתה - לפי סעיפים 449(א)(1) ו-448(א) רישא לחוק, שבוצעו אגב קשירת הקשר עם אדרי. על-פי הנטען באישום זה, במחצית השנייה של חודש יוני 2010, סיכם שי עם הנאשם להצית את רכביו של המתלונן ואשתו, מסוג ביואיק ומסוג גולף, זאת תמורת סכום של 7,000 ש"ח. לשם ביצוע ההצתה קשר הנאשם קשר עם אדרי להצית את כלי הרכב תמורת חלוקת הכסף ביניהם. השניים הגיעו ביום 23.6.10 בשעות הצהריים לאזור ביתו של המתלונן, לשם הכרת השטח ותכנון אופן ביצוע ההצתה; וקבעו כי ההצתה תבוצע מאוחר יותר באותו היום. בשעות הערב אסף הנאשם ברכבו את אדרי משכונת גילה, כאשר בתא המטען של רכבו הונחו על-ידו שלושה בקבוקי דלק, כפפות גומי וכובע (להלן - הציוד). בהגיע השניים לאזור ביתו של המתלונן, יצא אדרי מן הרכב ונטל עמו את הציוד. הוא החביא את הציוד בין העצים והלך לכיוון ביתו של המתלונן, על-מנת לוודא שכלי הרכב נמצאים במקום לצורך ביצוע תוכנית ההצתה. ואולם, בעקבות הפרעה שהייתה ליד הבית, נמלך אדרי בדעתו, והחליט שלא לבצע את ההצתה באותו מועד. הוא השאיר את הציוד בין העצים וחזר לרכבו של הנאשם. השניים קבעו, כי יבצעו את ההצתה במועד מאוחר יותר. עוד נטען באישום השני, כי ביום 27.6.10, בסמוך לחצות, יצאו הנאשם ואדרי בשנית לאזור ביתו של המתלונן לצורך הצתת כלי הרכב. הנאשם אסף את אדרי ברכבו, והורידו מהרכב בסמוך לבית המתלונן. בשעה שהנאשם המתין ברכב, נטל אדרי את בקבוקי הדלק שהשאיר קודם לכן במקום המסתור, והצית באמצעותם את שני כלי הרכב של המתלונן ורעייתו. כתוצאה מההצתה נגרם נזק רב לכלי הרכב, וכן לפרגולה הניצבת בכניסה לבית. עבור הצתת כלי הרכב העביר הנאשם לאדרי סך של 2,500 ש"ח, וציין כי מזמין ההצתה ישלם לו, לאדרי, סכום נוסף של 1,000 ש"ח.
5. באישום הרביעי יוחסו לנאשם עבירת קשירת קשר לביצוע עוון - לפי סעיף 449(א)(2) לחוק, ועבירת שידול לנשיאת נשק - לפי סעיפים 144(ב) ו-144(ג)(3) בצירוף סעיף 30 לחוק. באישום זה נטען, כי ביום 22.8.10, על-רקע הסכסוך הנדון בין שי לבין המתלונן, קשר הנאשם קשר עם אדרי לזרוק רימון רסס לעבר ביתו של המתלונן. השניים סיכמו, כי אדרי ישליך את רימון הרסס עוד באותו השבוע, בשעת בוקר מוקדמת, בכדי להפחיד את המתלונן, זאת בתמורה לתשלום סך של 7,000 ש"ח ואף סכום גבוה יותר לבקשתו של אדרי. על-פי הנטען, העבירה לא הושלמה בשל קשיים שנתקל בהם הנאשם בהשגת רימון רסס.
6. באישום החמישי, החותם את כתב-האישום, הואשם הנאשם בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע - לפי סעיף 499(א)(1) רישא לחוק, ובעבירת אספקת סם מסוכן - לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, בכך שבסמוך ליום 18.11.10, על-רקע הסכסוך המתואר בין שי לבין המתלונן, קשר הנאשם קשר עם אדרי לתקוף את המתלונן ולשבור את ידיו ורגליו באמצעות מוט ברזל, זאת תמורת סכום של 10,000 ש"ח שיחולק ביניהם. על-פי הנטען, הנחה הנאשם את אדרי כיצד עליו לתקוף את המתלונן, באופן שיגרום לאשפוזו של האחרון בבית-חולים לתקופה של שבועיים בקירוב, וכן היכן ומתי לבצע את התקיפה. כן נטען, כי באותה העת שיתף אדרי פעולה עם המשטרה, ועל-כן לא הושלמה העבירה נושא הקשר, אלא אך נוקבו צמיגי מכוניתו של המתלונן. עוד נטען, כי באותו מועד מסר הנאשם לידי אדרי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.311 גרם נטו.
התשובה לאישום ומבט-על אודות הראיות
7. בתשובתו לאישום הודה הנאשם, כי היה בקשרים עם שי, ואף שימש כנהגו האישי, וכי היה מודע לסכסוך שבין שי לבין המתלונן, על-רקע הליך הגירושין בין שי לבין רעייתו. ואולם, הוא כפר בכך שקשר קשר עם שי לפגוע במתלונן. הנאשם כפר בעובדות שיוחסו לו באישומים הראשון, השני והרביעי. באשר לאישום השלישי, הודה הנאשם כי ביקש מאדרי להצית רכב שבבעלות המתלונן, אך טען כי הדבר לא נעשה על-רקע המתואר בכתב-האישום, אלא על-רקע אחר, וכי לא הסיע את אדרי לזירת האירוע ביום ההצתה. בכל הנוגע לאישום החמישי, הודה הנאשם כי ביקש מאדרי לפגוע במתלונן, אך ציין כי לאחר מכן, ביקש ממנו לסגת מהתוכנית ולא לבצעה. הוא טען, כי לא היה לו קשר לניקוב צמיגי רכבו של המתלונן על-ידי אדרי.
8. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לעניין הגשת הראיות, שאמורות היו להיות מובאות לבית-המשפט באמצעות שלושים עדי תביעה. על-פי ההסדר, מסמכים רבים - כמו הודעות, דו"חות, חוות-דעת והקלטות - הוגשו בהסכמה ללא צורך בחקירה נגדית. מסמכים רבים אחרים הוגשו כתחליף לעדות בחקירה ראשית, והעדים שערכו את המסמכים מסרו עדות קצרה בחקירה ראשית משלימה, ונחקרו בחקירה נגדית על-ידי הסנגור. ההסדר שהגיעו אליו הצדדים הביא לייעול הדיון, ובגדרו הוגשו חמישים ושמונה מוצגים בהסכמה. בסופו של יום העידו בבית-המשפט אחד-עשר עדים. מטעם המאשימה העידו: המתלונן - שהתייחס לאירועי האישומים; רס"מ אייל גמליאל - שהגיע לזירת ההתפרצות באירוע הנדון באישום הראשון; השוטר דוד פולק - שביקר בזירה לאחר שריפת כלי הרכב; השוטרים רס"מ איציק לוי, רס"מ מני ישי ורס"מ גדליהו לובין - שהגישו דו"חות על פעולות חקירה שביצעו; עמליה בוחבוט - אחותו של הנאשם; יצחק אדרי - הסוכן הסמוי; והשוטרים רס"ר עוזי זקן ורס"מ ראובן תורג'מן - אשר הפעילו את הסוכן. מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו. אדרי סירב להעיד בבית-המשפט, ונמנע מלהשיב לשאלות באי-כוח הצדדים על האירועים הנדונים. על-רקע האמור, הוגשו אמרותיו של אדרי בחקירה המשטרתית, והמאשימה ביקשה בסיכומיה לסמוך ממצאים על אמרות אלו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
9. עיקר התשתית הראייתית המפלילה את הנאשם נסמכת על אמרותיו בחקירה של אדרי, ששימש כאמור כסוכן משטרתי סמוי החל מהאירועים הנדונים באישום הרביעי, ועל שיחות שהתקיימו בין הנאשם לבין אדרי, אשר הוקלטו על-ידי המשטרה.
על-פי עדות מפעילו של אדרי, עד התביעה רס"מ ראובן תורג'מן, אותר אדרי כמועמד לשמש סוכן משטרתי סמוי בסמוך לחודש יולי 2010, קרי - לאחר האירועים הנדונים באישומים הראשון עד השלישי; וביום 16.9.10 נחתם עמו הסכם בדבר הפעלתו כסוכן. בטרם חתימת ההסכם, מסר אדרי לחוקריו, במסגרת "עדות ניקיון" מיום 21.7.10, שבה היה עליו לחשוף את כל הפרטים על פעילותו הפלילית עד לאותו מועד, כי לבקשת הנאשם הצית את שתי המכוניות של המתלונן, זאת בתמורה לתשלום כספי. ביום 22.8.10, עוד בטרם הופעל אדרי כסוכן, דיווח אדרי למפעילו כי הנאשם נפגש עמו באותו מועד והציע לו לזרוק רימון רסס לעבר ביתו של המתלונן. בעקבות דיווח זה, ועל-פי הנחיית חוקרי המשטרה, שוחח אדרי עם הנאשם טלפונית שעה קלה לאחר מכן בעניין זה, כאשר דבריהם הוקלטו. לאחר ההקלטה, נגבתה מאדרי הודעה על הצעת הנאשם ועל התשובה החיובית שנתן לו בשיחה המוקלטת. המפעילים, כך על-פי דברי השוטר תורג'מן, עקבו אחרי הנושא, אך לא יזמו המשך מפגשים בין הסוכן לבין הנאשם בעניין השלכת הרימון, הואיל והבינו כי הנאשם מתקשה למצוא רימון, וסברו כי הוא לא יפעל בנושא זה אלא עם הסוכן בלבד, ועל-כן לא קיים חשש לפגיעה קונקרטית במתלונן, המחייב התערבותם באותו שלב. החל ממועד גיוסו כסוכן משטרתי בחודש ספטמבר 2010, הופעל אדרי על-ידי המשטרה הן בנושאי ההצתות הנ"ל, והן בתחום הסמים - אל מול סוחרי סמים באזור בית-שמש וירושלים. על-רקע הגרסה שמסר אדרי, בדבר פעילותו עם הנאשם לגבי המתלונן, הוא נשלח על-ידי מפעיליו להיפגש עם הנאשם, כשהוא מצויד במכשיר הקלטה, ושוחח עמו על העבירות שבוצעו בעבר כלפי המתלונן, ובכלל זה הצתת כלי הרכב. המפגשים נושא האישום החמישי, שעניינם קשירת הקשר בין הנאשם לבין אדרי לתקוף את המתלונן ולשבור את ידיו ורגליו באמצעות מוט ברזל, הוקלטו אף הם על-ידי אדרי. על-פי העדות שמסר מפעילו של הסוכן באותה עת, רס"ר עוזי כהן, חששה המשטרה כי אם הסוכן לא יפגע במתלונן, יפנה הנאשם לאדם אחר לשם ביצוע התקיפה, ועל-רקע זה, באישור הפרקליטות, ניקב הסוכן את גלגלי רכבו של המתלונן, חלף פגיעה בגופו.
10. פעילותו של אדרי כסוכן סמוי באה לקצה, עם הגשת כתב-אישום נגדו בגין עבירה של רצח חברתו לחיים. כאמור, אדרי סירב מעל דוכן העדים למסור עדות בעניין האירועים הנדונים. הוא טען, כי המשטרה הפרה עמו את הסכם עד המדינה, וכי הוא לא מעוניין להשיב לשאלות מ"שיקולים אישיים" שלו. כאשר נתבקש לאשר תוכן שיחות שקיים עם הנאשם, אשר הוקלטו, השיב "אין לי מה לאשר, אני לא יודע במה מדובר, אולי הייתי תחת השפעת סמים, אולי הייתי תחת השפעת אלכוהול, הייתי משתמש. מהיום הראשון שהשתחררתי ועד היום האחרון, לצערי הרב חגגתי בסמים, באלכוהול, בחשיש ובאקסטזי". לשאלת בית-המשפט' אם הוא מוכן להעיד ולמסור פרטים, השיב: "אין לי על מה להעיד, אולי זה לא קביל, אולי זה לא נכון". כאשר הופנה על-ידי ב"כ המאשימה להודעתו בעניין בקשת הנאשם לשבור את ידיו ורגליו של המתלונן, בקשה שהנאשם אישר בתשובתו לאישום ובעדותו, הגיב אדרי: "אני לא רוצה לדבר. מה שאני מדבר פה אני מדבר שטויות, אני משתעשע" (עמ' 30-31 לפרוטוקול). למרבית השאלות בחקירה הנגדית נמנע אדרי מלהשיב וסכר את פיו. לשאלה, האם הנאשם אמר לו לבטל את התוכנית לתקוף את המתלונן, הגיב: "אני לא יודע על מה מדובר. אני עובר ימים קשים, הראש שלי לא במקום. אני לא מבין כלום". לשאלה חוזרת בעניין זה, הנוגע לאישום החמישי, האם הנאשם אמר לו "בטל, בטל", הגיב: "אולי כן. אולי לא. מאיפה אני יודע? אולי כן. מאיפה אני זוכר?" (עמ' 33 לפרוטוקול). יצוין, כי מעדויות מפעיליו של אדרי עולה, כי בעת הפעלתו, כמו גם בעת רישום הודעותיו, לא ניכר היה כי הלה נתון כלל להשפעת סמים או אלכוהול, והדברים אף זוכים לתימוכין בשיחות שהוקלטו.
אפנה עתה לסקירת הראיות בעניין כל אישום בנפרד.
האישום החמישי
11. תחילה אדון בראיות הנוגעות לאישום החמישי, שבגדר האירועים המתוארים בו הופעל אדרי כסוכן סמוי לאחר חתימת ההסכם עמו, כאשר מפגשיו ושיחותיו עם הנאשם תועדו בהקלטה. כאמור, באישום החמישי הואשם הנאשם בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירת אספקת סם מסוכן. על-פי הנטען, קשר הנאשם קשר עם אדרי לתקוף את המתלונן ולשבור את ידיו ורגליו באמצעות מוט ברזל, זאת תמורת תשלום כספי, והנחה אותו כיצד והיכן לבצע את התקיפה, אשר תסב למתלונן חבלת גוף קשה. עוד נטען, כי באותו מועד מסר הנאשם לאדרי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.311 גרם נטו.
בתשובתו לאישום, כמו-גם בעדותו בבית-המשפט, הודה הנאשם כי ביקש מאדרי לפגוע במתלונן כמתואר בכתב-האישום, אך טען כי לאחר מכן, ביקש ממנו לסגת מהתוכנית ולא לבצעה.
12. השיחות שקיימו הנאשם ואדרי, אשר הוקלטו על-ידי אדרי על-פי הנחיות המשטרה, טופחות על-פני עדותו של הנאשם. מהשיחות עולה, כי הנאשם לא נתן הוראה לביטול התוכנית, אלא אף דרבן את אדרי לתקוף את המתלונן, גם לאחר שאדרי אמר שכל שהצליח לעשות זה רק תקר בגלגלי רכבו של המתלונן.
בשיחה המוקלטת מיום 18.11.10 (ת/21), הציע הנאשם לאדרי לתקוף את המתלונן בלום ברזל, והנחה אותו כיצד להפילו ארצה ולהכותו פעם אחר פעם ברגליו. הנאשם ציין באותה שיחה, כי הדבר נעשה לבקשתו של שי, על-רקע הסכסוך בינו לבין המתלונן, וכי שי ישלם לכל אחד מהם 5,000 ש"ח תמורת התקיפה, ואולי אף "בונוס" של 2,000 ש"ח נוספים. עוד אמר הנאשם לאדרי באותה שיחה, כי בעקבות "עבודה" זו של שבירת רגלי המתלונן, יקבלו הם מהמזמין "עבודות" נוספות תמורת סכומי כסף ניכרים.